סמכות שיפוט בינ"ל לדון בירושת תושב ואזרח אקוודור אשר הניח נכסים בישראל

פתח-דבר

1.         האם מוקנית לבית-המשפט בישראל סמכות שיפוט בינלאומית לדון בירושתו של מוריש, תושב ואזרח אקוודור אשר הניח נכסים בישראל, המשתרעת מחוץ למדינת ישראל. בהנחה שיש לענות על שאלה זו בחיוב - האם יאות בית-המשפט בישראל להפעיל את סמכותו, הלכה-למעשה, או שמא ייסוג מכוח דוקטרינת 'הפורום הבלתי נאות' (Forum non Conveinens) ועקרון 'הכיבוד ההדדי של הריבונות הזרה' (Comity)- אלו הן מקצת הסוגיות בהן עניין לנו. 

הצדדים להליך ורקעו

2.         א.         המנוח א. ז. צ'.  ז"ל (להלן: "המנוח") הלך לבית עולמו ביום 19.8.03 בעיר Guayaquil, אקוודור, כשהוא בן 86 שנים.

ב.         במותו, הותיר אחריו המנוח אלמנה, היא המשיבה מס' 1, ושלושה ילדים-  הם המבקשת והמשיבים מס' 2 ו-3.

3.         המנוח היה בעל ממון ורכוש רב, חובק נכסים ועסקים בישראל ומחוצה לה.

אמנם, טיב והיקף נכסי העזבון הינם במוקד המחלוקת בין הצדדים. ברם, אין חולק כי חלקו הארי של העזבון מצוי מחוץ לישראל. 

4.         לטענת המבקשת, עובר לפטירתו, בסביבות חודש דצמבר 1990, נפל המנוח בביתו ונחבל. בעקבות תאונה זו, נכנס המנוח למצב של תרדמה מוחלטת. עם קרות התאונה, כך לטענת המבקשת, תפסו המשיבים מס' 2 ו-3 את השליטה הבלעדית בעסקיו ובנכסיו של המנוח והחלו לנהלם עבור כל המשפחה.

5.         עם פטירת המנוח, כך לטענת המבקשת, פנתה לשני אחיה וביקשה מהם לקבל את חלקה כיורשת בנכסי העזבון. לטענתה, התעלמו האחים מפניותיה והמשיכו לעשות בעסקי ובנכסי העזבון כבשלהם. במצב דברים זה, נותק הקשר העסקי בינה לבין אחיה ובין הצדדים נותר קשר משפחתי רופף.

6.         ביום 26.11.06, הגישה המבקשת בקשה דחופה למינוי מנהל עזבון זמני, נשוא תע 109310/06. בד בבד, הגישה בקשה לצו ירושה בפני הרשם לענייני ירושה. לבקשה זו הוגשה התנגדות מאת המשיבים, ביום 14.12.06. 

7.         ביום 24.12.06 הגישו המשיבים התנגדות לבקשה למינוי מנהל עזבון זמני. במסגרת התנגדות זו הועלתה לראשונה הטענה כי סמכותו של בית-המשפט בישראל מוגבלת לנכסי העזבון המצויים בישראל בלבד.

8.         בין לבין, ביום 8.1.07, הועברה התובענה לצו הירושה וכתב ההתנגדות לה ע"י הרשם לענייני ירושה ונקבעה בפני מותב זה (תע 06 /2 -109311).

9.         ביום 30.1.07 נקבע דיון בבקשה למינוי מנהל עזבון זמני. בדיון זה הועלתה בשנית סוגיית סמכותו הבינלאומית של בית-המשפט להיזקק להליכים שבפניו ביחס לנכסי העזבון המצויים מחוץ לישראל.

עפ"י החלטתי מאותו דיון, מאחר שלא הוכח כי יש דחיפות במינוי מנהל עזבון זמני ולאור הצורך להכריע מקדמית בשאלת סמכותו הבינלאומית של בית-המשפט, נקבע דיון המשך ליום 25.3.07.

10.       בדיון שהתקיים ביום 25.3.07, הושגה הסכמה של 'כל הנוגעים בדבר' על מינוי מנהל עזבון זמני בישראל לצורך ייצוג העזבון בשני הליכים, תלויים ועומדים, בבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד בנק דיסקונט. הוחלט, כי בשלב זה תוגבלנה סמכויותיו של מנהל העזבון הזמני לניהול התביעות בלבד, תוך שהוקנתה לו סמכות לבחון את כדאיות המשך התביעה שהגיש העזבון כנגד בנק דיסקונט.

באשר לשאלת סמכותו הבינלאומית של בית-המשפט, נדרשו הצדדים להגיש סיכומים בכתב.

11.       ביום 1.4.07 מונה עו"ד טוביה ארליך ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות' כמנהל עזבון זמני תוך שהוקנו לו סמכויות, כמפורט לעיל.  

12.       ביום 15.4.07 הגישה המבקשת את סיכומיה. ביום 3.6.07 הגישו המשיבים את סיכומיהם. ביום 24.6.07 וביום 30.7.07 הוגשו בהתאמה סיכומי התשובה.

טענות הצדדים

13.       המבקשת מצביעה על מכלול טעמים לביסוס סמכותו הבינלאומית של בית- המשפט לדון בירושתו של המנוח, ובכללם נכסי העזבון המצויים מחוץ לישראל, כדלקמן;

*           על פי לשונו של סעיף 136 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן: " חוק הירושה"), קונה בית-המשפט בישראל סמכות לדון בענייני ירושה בהתמלא אחד משני התנאים הבאים: המוריש היה בשעת מותו תושב ישראל, או המוריש הניח נכסים בישראל. הוראה זו ברורה ואינה מעוררת שאלה פרשנית כלשהיא. סמכות זו משתרעת על כל ענייני הירושה הנדונים במסגרת חוק הירושה וביחס לכלל נכסי העזבון. כפועל-יוצא, לא ניתן לאבחן בין סמכותו הבינלאומית של בית-המשפט ליתן צו ירושה לבין סמכותו למנות מנהל עזבון.